מאחורי המסך: התנהגות מיטיבה ברשת

מיועד לכיתות ז'-י"ב

משך המפגש: 45 דק'

מטרות:

  1. לעורר מודעות לסיכונים וללחצים חברתיים במרחב הדיגיטלי.
  2. לפתח שיקול דעת וביקורתיות כלפי תוכן, תקשורת וחשיפה ברשת.
  3. לעודד שיח פתוח ובטוח על התנהגות אחראית ברשתות החברתיות.

רקע למורה

הרשת היא כבר לא "עולם מקביל", אלא חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים של התלמידים.ות, וגם שלנו. היא מציעה אפשרויות לחיבור, ביטוי עצמי והשראה, ועם זאת יכולה לייצר לחץ, השוואה, פגיעות ובלבול גבולות.

המפגש הבא יכול לעזור להכווין את התלמידים.ות שלנו לזהות מתי "משהו מרגיש לא טוב", ולהבין איך לפעול באופן אחראי ובטוח ואפילו למנוע פגיעות.

חשוב מאוד לגשת למפגש הזה בעיניים טובות ומקרבות, וממקום של חיבור והבנה שהחיים הדיגיטליים הם חלק משמעותי ואמיתי מחיינו, והרגשות שם לא פחות חזקים מאלו שאנחנו חווים במרחב הפיזי.

טיפ חשוב
המפתח לשיח משמעותי עם תלמידים ותלמידות על רשתות הוא הטון והגישה. בני ובנות נוער מרגישים מיד אם אנחנו באים.ות ממקום שיפוטי או ממקום של שותפות.

נושאגישה מרחיקהגישה מקרבת
השוואה לדור קודם"בתקופה שלי לא היו טלפונים, היינו באמת מדברים אחד עם השני.""זה מעניין, אני תוהה איך אני הייתי מסתדר.ת אם היה לי טלפון בגיל שלכם."
ביקורת על התנהגות"להיות כל היום מול המסך, זה לא בריא.""אני שם לב שגם אני לפעמים נשאב למסך. מה לדעתכם גורם לזה להיות כל כך ממכר?"
תגובה לתכנים ושיתופים"בשביל מה להעלות דבר כזה בכלל?""נראה שהסטורי הזה חשוב לך. מה גרם לך לרצות לשתף דווקא את זה?"
אמירה על השפה"אי אפשר להבין מילה מכל הקיצורים שלכם.""יש מילים חדשות שאתם משתמשים בהן שאני לא מכיר, תסבירו לי רגע מה זה אומר?"

המערך

דברי פתיחה

נאמר לכיתה:
היום נדבר על איך אנחנו מתנהלים ברשתות החברתיות, מקומות שאנחנו מבלים בהם לא מעט זמן, מתקשרים, משתפים, ולפעמים גם נחשפים.

הרשת היא לא רק "עוד עולם", אלא חלק מהחיים שלנו, עם אותם רגשות, יחסים, שמחות וגם פגיעות.

המטרה היום היא להבין יחד איך אפשר לשמור על עצמנו ועל אחרים ברשת, לזהות מצבים שלא מרגישים טוב, ולחשוב מה עוזר לנו לפעול בצורה אחראית, חכמה ובטוחה. בלי שיפוט, מתוך סקרנות והקשבה אמיתית.

חלק א': "זה רק אני והפיד שלי" (10 דק')

מטרה: לחבר לנושא דרך השפה היומיומית של הרשת.

מהלך:

  1. חלקו לתלמידים.ות פתק (אפשר גם בעל פה).
  2. בקשו מהם לחשוב על פוסט או סיטואציה שראו השבוע ברשת (סרטון, סטורי, הודעה, תגובה וכו') שממש תפס להם את תשומת הלב. זה יכול להיות משהו מצחיק, מביך, מרגש או מטריד.

מי שרוצה, בהרמת יד, יכול לשתף ולומר מה הפרסום שבחר ומה התחושה שעברה אליו.ה: עצב / שמחה / צחוק / גועל / פחד.

שאלות לדיון קצר:

  • מה גרם לפוסט הזה לבלוט בעיניכם?
  • האם נתקלתם השבוע בתוכן שגרם לכם אי נוחות או בלבול?
  • איך אתם מחליטים מתי להתערב / להגיב / להמשיך לגלול?

שימו לב לשמור על אווירה לא שיפוטית.


חלק ב': אונליין VS אופליין (20 דק')

מטרה: לעורר מודעות לפער שבין תקשורת ברשת לתקשורת במציאות, ולהבין איך זה משפיע על תחושת הביטחון, הגבולות והאחריות שלנו.

המורה מקריא.ה משפטים, והתלמידים מרימים יד אם זה נכון עבורם אונליין או נכון עבורם אופליין (אפשר גם לעמוד בצד ימין של הכיתה עבור "אונליין" ובצד שמאל עבור "אופליין").

דוגמאות:

  • יותר קל לי להחמיא למישהו.י
  • יותר נוח להכיר משהו.י חדש.ה
  • להשלים אחרי ריב
  • אני אומר.ת מה שאני באמת חושב.ת
  • אני מחלק מחמאות ופרגונים בקלות יותר
  • נעים לי יותר לקבל מחמאות ופרגונים

אחרי כל 2-3 משפטים עוצרים לדיון קצר:
"מה גורם לנו להיות שונים אונליין?"
"מה היתרונות של כל צד? מה החסרונות?"


חלק ג': סיטואציות דיגיטליות (10 דק')

מטרה: הצגת סיטואציות קצרות (לחצו על הקישור) שמתרחשות ברשת, ובחינתן במשותף.

נקרין בכל פעם סיטואציה בכיתה ונעלה שאלות לדיון מתוך השאלות שמצורפות. ניתן להרחיב את השיח במגוון דרכים.

שאלות לדיון:

  • האם זאת סיטואציה שיכולה לקרות?
  • דמיינו את עצמכם.ן בנעליו של כל אחת מהדמויות בסיטואציה. איך זה היה מרגיש?
  • מה אפשר לשנות בסיטואציה כך שתהיה יותר / פחות נעימה או בטוחה?


סיכום

דיברנו על כך שקל לחשוב שמה שקורה ברשת זה "רק מסך", אבל בעצם הכול שם מאוד רגשי ואמיתי. שיחה, תמונה או הודעה יכולות לשמח, אבל גם לפגוע. חשוב שכל אחד יכיר מה עוזר לו לשמור על עצמו כשמשהו מרגיש לא נעים. לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה שנחשוב רגע גם על מוגנות: איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול לשמור על עצמו ברשת, גם מבחינת ביטחון וגם מבחינת רגשות.

לפעמים משהו ברשת מרגיש לא נעים. זו יכולה להיות הודעה מלחיצה, שיתוף מוגזם, לחץ לענות מהר… זה קורה לכולם.

השאלה היא: מה עוזר לכם ברגע כזה? מה שומר עליכם?
(לתת מקום לכמה תשובות קצרות. אפשר לכתוב על הלוח אם רוצים)

דוגמאות:

  • לפעמים עוזר פשוט לעצור רגע ולקחת נשימה לפני שעונים.
  • לשתף חבר או מבוגר כשמשהו לא נעים.
  • לצאת משיחה שמרגישה לא טובה, גם אם כולם נשארים.

*בנקודה זו יש מקום לתת דוגמאות אישיות על עצמכם.ן

מסר מרכזי: אל "תתרחקו מהרשת", אלא תהיו שם בחוכמה. תדעו לזהות מתי זה מרגיש טוב ומתי פחות, ותזכרו שתמיד יש עם מי לדבר כשמשהו לא מרגיש נכון.

בואו נדבר
השאירו פרטים כאן:

נועה חקקיאן

מובילת תהליכים

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות. בוגרת ההכשרה של "דלת פתוחה" לייעוץ על מיניות בריאה, מנחה סדנאות בנושא במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית ומטפלת בנפגעות פגיעה מינית.

רז הנדל

מוביל תהליכים

מנחה סדנאות למיניות מיטיבה, בוגר ההכשרה של "מידע אמין על מין", מרצה במכינות קדם צבאיות, רכז, מדריך ומנחה צוותים במסגרות חינוך בלתי פורמאלי.

עומר שמיוביץ

רכז תוכן והדרכה

מחנך ומנחה נוער וצוותים חינוכיים למיניות מיטיבה, ומדריך סדנאות שטח והעצמה באמצעות הרפתקה בטבע. בוגר השתלמות מקצועית במיניות בריאה מטעם "דלת פתוחה", ותואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי.

דר עופר

אחראי סושיאל

בוגר הכשרות של מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ו"מידע אמין על מין". מדריך במסגרות חינוכיות בלתי פורמאליות במשך למעלה מעשור וסטודנט לעבודה סוציאלית.